אחת האופנות החדשות בארצות הברית בענף ההרזיה בימים אלה היא דיאטת הקפה הירוק. לא תה ירוק, אלא קפה ירוק, וגם כאן הצבע מעיד על פחות עיבוד ויותר מוצר טבעי, על כל יתרונותיו הבריאותיים.

לקפה שאנחנו מרבים לשתות בבית, בבית הקפה ותחת כל עץ רענן התרגלנו להתייחס בחשדנות. הסיבה היא בעיקר הקפאין שבו, שנחשב לסם פסיכו-אקטיבי הממריץ ומגרה את מערכת העצבים המרכזית, ובמינונים גבוהים אפילו רעיל. הקפה הירוק, כלומר פולי קפה שלא עברו תהליך של קלייה, לא רק שמכיל פחות קפאין, אלא אף מתברך במרכיבים בריאותיים ומצוינים לדיאטה.

פריצתם של הפולים הירוקים לתודעה חלה בעקבות מחקר אמריקאי חדש שמצא שאנשים שצרכו אותם במשך 12 שבועות מבלי לשנות את התזונה או לפצוח באימונים אירוביים, הפחיתו כעשרה אחוזים ממשקלם וכ-17 אחוז מאחוזי השומן בגופם. במחקר השתתפו 16 גברים ונשים בגילי 22-46, שסבלו מעודף משקל. הירידה הממוצעת במשקלם עמדה על 7.7 קילו ולא דווח על תופעות לוואי.

ולמה הקפה שאנחנו שותים לא יצלח למשימה? כיוון שקליית הפולים בטמפרטורות גבוהות, שנותנת להם את הצבע החום ואת הארומה והטעם המוכרים והטובים, הורסת את החומר הפעיל שבהם. פולי צמח הCoffee Arabica, בצורתם הירוקה והטבעית מכילים פוליפנולים, שהם נוגדי חמצון חזקים המצויים גם בתה הירוק, ובעיקר את המרכיב הסודי, חומצה כלורוגנית, שהיא נוגד חמצון רב עוצמה המצוי בעלים ובפירות של צמחים מסוימים ומסייע להם בחילוף החומרים.

החומצה הכלורוגנית, שטעמה מר (Bitter is Better, אומרים חסידי הקפה הירוק) שורפת רקמת שומן, מאיצה את חילוף החומרים, מעכבת ספיגה של סוכר בדם, מסייעת לכבד להיפטר משומנים ומורידה את הכולסטרול הרע. בניגוד לקפה הרגיל, שמעלה את לחץ הדם, הקפה הירוק דווקא מוריד אותו.

הטעם המר של הפולים, תוצאה של 50 אחוז חומצה כלורוגנית, הביא לכך שלא מכינים מהם משקה, אלא נוטלים מיצוי שלהם בכמוסות כתוסף מזון. כשקונים את המוצר חשוב לבדוק שהוא טהור ככל האפשר, שכמות החומר הפעיל אינה פחותה מ-50 אחוז ושהוא אינו מכיל חומרים נלווים כמו צלולוזה או סיליקה. להשגת האפקט הרצוי יש לצרוך 800 מ"ג (שתי כמוסות) פעמיים ביום, כ-30 דקות לפני הארוחה. הטעם המר, שממנו לא נמלטו גם הכמוסות, מחייב שתיית כמות גדולה של מים עם נטילתן.